top of page
  • תמונת הסופר/תLEOCON

דיוריט- לא בזלת או גרניט

את השם "דיוריט" לא תמצאו באף קטלוג ישראלי, למרות שהאבן הזו נמצאת בשימוש מאז תקופת מצריים העתיקה.


גם בארץ נעשה שימוש רב בדיוריט, אלא שלרוב מכנים אותה "בזלת" או "גרניט שחור".

רצועת הרכבת הקלה ברחוב יפו בירושלים מרוצפת באריחי דיוריט, ויתכן מאוד שגם המתכננים וגם הספקים סבורים שמדובר בבזלת.

דיוריט אינה גרניט ואינה בזלת וייתכן שהיא האבן הטובה ביותר המשמשת למטרות הנדסיות. היא אבן קשה, אטומה , חזקה וכבדה יחסית. אריח דיוריט יהיה כבד יותר בעשרים אחוז מאריח גרניט באותן המידות.

הדיוריט היא בעלת ספיגות נמוכה מאוד, לעיתים אף פחות מפרומיל, לכן היא אינה נדבקת היטב.

למרות משקלה הגבוה וצבעה הכהה, שנע בין אפור כהה לשחור, היא אינה מכילה ברזל כלל, אלא היא תערובת של צורן, נתרן ומגנזיום. את הצבע הכהה שלה היא מקבלת בזכות המינראל לברדוריט, שבמצבו הטהור הוא בצבע כחול שחור עמוק. מכרות דיוריט באיכות מעולה נמצאים בצפון איטליה , באזור העיר טורינו, ובמזרח פינלנד.

בעבר ניתן היה להשיג דיוריט גם בסין, אך מרבית המכרות הסינים כבר נוצלו עד תום. תעשיית האבן הסינית מייצרת גם אריחים דמויי דיוריט. באריחים אלו ביוטיט, חומר חלש ומתפרק בקלות, תופס את מקום הלברדוריט.

בכדי להבדיל בין הדיוריט האמיתית לדמוייה תספיק בדיקת מעבדה סטדנרטית תקנית. בדיקה זו תראה שהאבן דמויית הדיוריט חלשה בהרבה.

הדיוריט מכונה גם " גאברו", במיוחד במרכז ובמזרח אירופה. מבחינה גיאולוגית ההבדל בינהם לא תמיד ברור. הגאברו גם הוא חומר מצויין, שבדרך כלל מתאפיין בכתמים ירוקים זעירים על פני האבן, שהם גבישים של מגנזיום-צורן.

ניתן להשתמש בדיוריט לכל מטרה בענף, במערכות חיפוי שונות תוך כדי התייחסות לדרישות מערכת החיפוי ההמתוכננת. יחד עם זאת, היא החומר האידיאלי לריצוף כבישים ומדרכות, בעקבות תכונות החוזק והאטימות שלה מתאימה לתנועה בהיקפים שונים וכמעט ולא קולטת ליכלוך.

Comments


bottom of page