גרניט או לא גרניט- זו השאלה

הגרניט הוא שם של משפחה גדולה של סלעי יסוד והוא נפוץ בהרבה ארצות בעולם. בעקרון מדובר בסלע בעל

תכונות הנדסיות טובות ומשקל ממוצע, שיכול לשמש למגוון רחב שלשימושים הנדסיים. כאמור, ספקי אבן אינם גיאולוגים ואינם מומחים. לעיתים קרובות הם מכנים בשם גרניט, אבנים שמקורם בסלע אחר, שאין לו שום קשר לגרניט.

סימן ההיכר של גרניט אמיתי, הוא מציאותם של שלושה צבעים דומיננטיים בפני האבן. שניים מהם הם שחור ולבן, כאשר את הצבע הלבן יכול להחליף גם אפור כהה.

קומבינציה כזו של צבעים יכולה להיות שחור, אפור כהה ואפור בהיר, או שחור לבן וורוד. מצויים בטבע ובשוק גם אריחים מגרניט שבין הצבעים שלהם יש ירוק, או צהוב, או חום.

בכל מקרה, כשקיים אריח בעל צבע אחד דומיננטי, או אפילו שני צבעים, לא מדובר בגרניט.

הגרניט הוא סלע דחוס ואטום ולכן הוא פחות מתאים להדבקה בטיט, כיוון שאינו סופג חומרים ואינו מתחבר אליהם.

איכות הגרניט

כל אבן טבעית , כולל גרניט, חייבת לעבור בדיקות מעבדה כדי לאשר את השימוש בבניה. הגרניט האמיתי בדרך כלל ישיג תוצאות טובות. איכות הגרניט בדרך כלל תלויה במחצבה. ככל שהמחצבה עמוקה יותר וככל שהסלע הנחצב עתיק יותר, איכות הסלע עולה.

גרניט מקנדה, צפוי להיות משובח יותר מגרניט שמקורו בתורכיה או בסין, וזאת מסיבות גיאולוגיות פשוטות.

עם כל זה, גם בארצות האלו, ניתן למצוא גרניט באיכות טובה שתשיג תוצאות גבוהות בבדיקות מעבדה.

בשוק מצויים גם מוצרים שונים העשויים מגרניטואיד מטמורפי, שאינו סלע יסוד, אלא נוצר מדחיסה של קרקעות ואבן טין. ייתכן שיהיו כאלה שיטענו שמדובר בגרניט, אבל הסלע אינו סלע יסוד והמוצרים ממנו יכולים להתפורר ולפעמים מופיעים עליהם כתמים חומים שמזכירים חלודה.

את ה"גרניט" הזה, לא ניתן לאתר בבדיקת מעבדה סטנדרטית. הוא יכול לקבל תוצאות סבירות. את ההבדל ניתן לראות רק בבדיקה ספקטוגרפית או בדיקה כימית במיקרוסקופ אלקטרוני ובדיקות אלו כרגע, אינן שכיחות בשוק הישראלי.

הדרך הפשוטה לדעת שמדובר בגרניט אמיתי ולא מזוייף, היא קבלת אישור מהמחצבה על סוג החומר שהיא מפיקה.