הגרניט נתפס בעולם הבנייה כחומר גלם איכותי שניתן להשתמש בו בצורות שונות, בתור: אריחים לריצוף, אריחים לחיפוי או חצץ לבטון ועוד.
דעה זו נכונה במקרים רבים, אך לעיתים היא מתבררת כלא מדויקת, כאשר גילויים אלו עשויים לגרום לעוגמת נפש וגם לנזקים כלכליים.
בכדי להבין את מצב הגרניט ואת איכותו צריך להתחיל בהסבר הבסיסי אודות ההגדרה של הגרניט. הגרניט מוגדר כסלע שיש בו כמות מספקת של כל אחד משלושת החומרים הבאים: קווארץ, פלגיוקלאז ופצלת שדה אשלגנית, שמכונה בפי אנשי המקצוע בתור kf , ראשי תיבות של k feldsphar.
יכולים להיות בתוך הסלע גם הרבה חומרים אחרים, אך אלו החומרים החשובים שבזכותם הוא נחשב לגרניט. במידה ואחד מהחומרים חסר, ההגדרה של הסלע משתנה. לדוגמא, כאשר אין בסלע קווארץ הוא אינו גרניט, אלא סיאניט ואם אין בו kf , הוא אינו גרניט אלא טונליט. כל שלושת החומרים חייבים להיות בגרניט ובמידה מספקת.
גם אם נניח שיש רק סוג אחד של קווארץ , שזו הנחה לא נכונה אבל מדויקת מבחינה הנדסית, כיוון שהמוטציות של הקווארץ די נדירות בגרניט, עדיין ישנם סוגים רבים של גרניט. החומרים שאינם קווארץ מתחלקים להרבה סוגים. ישנם שלושה סוגים של kf: אורתוקלאז, מיקרוקלין וסאנידין, וישנם שישה סוגים של פלגיוקלז: אלביט , אולגיוקלז, אנדזין, לברדוריט , בייטאוניט ואנורטיט.
אם נעשה חשבון פשוט ונכפיל אחד (קווארץ) בשלוש (Kf) ובשש (פלגיוקלז), נגיע למסקנה שישנם שמונה עשר סוגים של גרניט. למעשה אמורים להיות פחות, כי הסאנידין אופייני יותר לבזלות ולא כל כך מצוי בגרניט, אולם בפועל ישנם הרבה יותר סוגים, כיוון שבסלע אחד יכולים להיות מספר סוגים של פלגיוקלז וסוגים שונים של kf.
אחד מסוגי הגרניט נקרא ״רפקיבי״, שם בשפה הפינית שמורכב משתי מילים: "ראפה" =בוץ ו"קיווי"=אבן , כלומר אבן שהופכת לבוץ.
מדובר בגרניט שיש בו כמויות גדולות של אולגיוקלז ואורתוקלז, כאשר שני חומרים אלו נמצאים עמוק בקרקע הם "חברים טובים", אך מהרגע שהם נחשפים לאטמוספירה, הם הולכים כל אחד לדרכו. התוצאה היא גרניט שיכול להתפורר תוך חודשים.
איור 1גרניט רפקיבי מצפון גרמניה
ככה זה כנראה הולך בחורף הארקטי , כשהלפלנדים נוסעים במזחלות בטונדרה הקפואה הנצחית , הם רוצים להדליק מדורה בצל איזה צוק. אומר לפלנדי אחד לשני ״רפקיבי״, כלומר ״אם נחנה כאן , הצוק הזה יכול להתמוטט לנו על הראש״. האם גרניט כזה נמצא רק בלפלנד? לא. החול הצהוב היפה של חופי אשקלון מורכב בין השאר משרידי גרניט שהתפורר. האם הגרניט היה רפקיבי? לא ניתן לדעת בשלב זה, כיוון שנשאר ממנו רק הקווארץ, אך סביר להניח שכן. השאלה שכן אפשר לענות עליה היא מאיפה החול הזה הגיע. החול הגיע מהנילוס, ולכן חשוב לבצע בדיקות מקיפות לסלע לפני שמזמינים גרניט ממצריים או מכל מקום שאין בידינו מידע על טיב הסלע ו/או מקורו.
האם ניתן לזהות גרניט רפקיבי בבדיקה?
בדיקת אבן רגילה לא תאבחן גרניט רפקיבי. בדיקה מיקרוסקופית המבוצעת על ידי איש מקצוע, כדוגמת גיאולוג , יכולה לאבחן אותו. יש לבקש בהזמנת הבדיקה מידע זה, כיוון שבבדיקות אלו בדרך כלל נותנים את אחוזי הפלגיוקלאז, הקווארץ והkf.
למתכנן, לקבלן וליזם חשוב לדעת שבעיה זו פתירה, כל זמן שמודעים לקיומה, וזה המצב לגבי רוב הבעיות בתחום האבן הטבעית המשמשת לבנייה.
留言